ביותם של בעלי חיים" שהוחל בו' בשלב ראשוני אבל מכריע' על ידי האדם המיסוליתי ושהתפתח ונתבסס יפה בתרבויות הניאוליתיות - מעורר שאלות רבות הטעונות פיתרון . ההשתנות המורפולוגית הרבה של מרבית בהמות הבית—להוציא החמורים' הגמלים שימשה— 'והאווזים בידי האדם אמצעי ליצירת זנים קיצוניים שונים . כך' למשל' הרבה תמונות קדומות של כבשים מראות על שוני של כבעוי צמר . נסיונות ביות רבים נשארו בגדר ניסיון בלבד' כגון המאמצים שנעשו לשם אילוף היעל ; ואילו נסיונות אחרים' כגון אילוף הפרא והכלב המנומר האפריקאי , הוזנחו משנתברר שביית הסוס והכלב יעיל יותר . השוני הרב בגידולי הגזעים של בהמות הבית' שאנו מוצאים אותו במרבית התעודות העתיקות ביותר' מוכיח בעליל שבאלף הרביעי לפני סה"נ כבר קדמה לביות היסטוריה ארוכה . דבר זה מעמיד את הזואולוג' המתכוון לשרטט את הקווים היסודיים בהתפתחות הביות' בפני בעיות חמורות . וקשיים אלה מתרבים עוד מחמת נטייתם המופרזת של כמה מחברים לקשור כל הופעה של זן חדש אל פלישתן של קבוצות אתנולוגיות חדשות . אכן במקרים רבים הדבר ללא ספק נכון' כפי שאפשר להיווכח מכמה מקרים במצרים' שבה חומר התעודות מושלם ביות...
אל הספר