הלשון הארמית היתה נפוצה במזרח התיכון ובמאות הראשונות לספה"נ היתה שם הלשון הספרותית השלטת . לצערנו , יודעים אנו רק מעט על ספרות זו מלפני התקופה ההיא . בתולדות ישראל נודעת ללשון הארמית חשיבות יתירה בעיקר כלשון הגמרא . מעמד נכבד נודע לארמית כלשון הנוצרים כמזרח התיכון' אשר ירשה במידה רבה את מקומה של היוונית בכנסיות המזרחיות . ספרות נוצרית זאת' שנוהגים לקרותה בשם ספרות סורית' עזגעזגה מהמאה השנייה ועד המאה הארבע עשרה לספה"נ . רינאף ורייט * אינם מייחסים לסורים כשרונות עצמאיים משלהם . 'הם לא הצטיינו לא במלחמה' לא באמנות ולא במדע . אבל כשרונם נתגלה בעיקר כתלמידי היוונים . הם הטמיעו והעתיקו בלי להוסיף כמעט מאומה משלהם ' ( רייט . ( ואכן הם הם שתיווכו בהעברת המדע והספרות של יוון העתיקה לערבים' ובכך כלולה חשיבותה ההיסטורית של הספרות הסורית . הספרות הסורית מתחילה בפשיטתא' הוולגאטה הסורית' המתייחסת למאה השנייה לספה"נ . אחרי הפשיטתא הופיעו כמה תרגומים אחרים למקרא' שנעשו בידי כיתות נוצריות שונות ( הנםטוריים' היעקוביים המונופיסיטים' המארונים ואחרים . ( על ' התרגומים האלה נוספו פירושים למקרא' כגון אלה של...
אל הספר