בדומה ליוסף בן מתתיהו מנסה גם ידידיה ( פילון ) האלכסנדרוני ( במחצית הראשונה של המאה הראשונה לספה"נ ) להגיש לפני בני דורו הדוברים יוונית הסברה נאותה של מצוות התורה ; ואכן חלק מהסברו אינו אלא פאראפראזה של כתב הקודש . בביאורו החפשי לתורה הריהו מרבה להשתמש בפירושים ומשלים אליגוריים . שיטתו זו מובלטת במיוחד בספרו על עבודת האדמה . ראשונה' הוא מעמיד את נח הגנן והכורם כניגודו והיפוכו של קין עובד האדמה' כלומר גנךהנפש' הישר והתמים' לעומת האיש השואף לתענוגות ומתמכר לאלה בלבד 1 ) . ( 25 הניגוד האליגורי הסמוך מדבר במגדל הבקר וברועה : 'הבריאה יצרה כל אחד ממנו כש'הבקר' הוא חלק מישותנו . נשמת האדם מצמיחה כאילו משורש אחד שני גבעולים : האחד מהם נשאר שלם ובלתי מחולק ולו יקראו בשם ינפש / והשני מתפצל לשישה חלקים וממנו מתהווים שבעה סעיפים ו חמישה מאלה הם חמשת החושים' והשניים הנותרים הם אברי ההבעה והפריה ורביה . כל העדר המופשט הזה נמשל לבקר' ולפי חוקי הטבע לא ייתכן עדר בלא רועה וכוי . מגדל הכקר חסר הדאגות אינו מסוגל מכל וכל להשגיח על הבקר' ואינו יודע באיזו דרך למנוע עבירות או לשמור על הסדר והמשמעת ; לא כן...
אל הספר