תיאוריית התורשה הגנטית של גרגור יוהן מנדל ותורת האבולוציה של דרווין נחשבות כבסיס לביולוגיה המודרנית . אכל היו גם אנשי מדע והגות אשר ביקשו להסביר באמצעותן את התנהלות החברה האנושית ואת התנהגותם של בני האדם . הניסיונות הללו הולידו שימושים ויישומים שנויים במחלוקת , מהם אף בעייתיים ומעוותים למדי , של הידע המדעי החשוב הזה . יש לציין , שגם בימינו עניין זה עומד על הפרק , בין השאר על רקע פרויקט הגנום הכרוך בקשר היסטורי עמוק עם ההתפתחויות הנדונות כאן . ההרחבה בנושא המובאת להלן פותחת צוהר להיכרות עם שימושים בעייתיים בידע האבולוציוני והגנטי . בחינת התכנים האלה ממקדת את שאלת ה"תוקף המדעי" ואת השאלה מה באמת אפשר להסיק מן הידע המדעי של התקופה וממקומו של המומחה בה , וכן את שאלת הסכנות הטמונות בחובם של ניצול לא אתי של ידע מדעי או של בורות של בני הזמן . עדיין רכים המבקשים להסביר התנהגות של בני אדם במונחים אבולוציוניים , ובהם הסוציו-ביולוגים למיניהם ותומכיהם במגוון תחומי דעת , ובכללם אנשי מדע החכרה . בחינת ההסתעפויות והשימושים הבעייתיים של תורת האבולוציה ותורת מנדל תתבסס על הכרת ההסכמות האוניברסליות הנהו...
אל הספר