לאחר שלטונו של סולימאן המפואר לא בוצעו עבודות בנייה או שיקום בירושלים עד למאה ה . 19 למעשה , בהתפתחותה של ירושלים בזמן החדש נעצרו מחוגי השעון במאה ה 17 עד למחצית השניה של המאה ה . 19 בפרק זמן זה בוצעו רק מפעלי בנייה ושיקום בעלי חשיבות משנית . מהם יצוינו - הפיכתו של "בית העשיר הרע" ברחוב הגיא למושב השליט , התקנת גומחת תפילה במסגד ( כנסיית ) העליה , הקמת המסגד ליד בריכת השילוח ושיקום הבריכה והבניין החרב בעין רוגל ב 1600 בקירוב , לעריצותם של שליטי העיר וקשיחות ליבם של נושאי המשרות חברו גם הרעב , המגיפות וחוסר הבטחון , שגרמו לדלדול אוכלוסייתה ולעוניה של ירושלים . דיווחי עולי הרגל מתקופה זו מותירים רושם עגום . עיון במקורות מגלה , כי מ 1550 ועד לראשית הפעילות האירופית במאה ה , 19 היתה ירושלים עיר ששקטה על שמריה . יתרה מזאת , מפעלי הבנייה של סולימאן היו חשופים לפגעי הטבע , הזמן וההזנחה וחרבו בהדרגה . הם תאמו מבחינה זו את המראה החרב והמוזנח , שהיה מנת חלקה של ירושלים כולה . נוטע מסוף המאה ה 17 מעיד : " רחובות העיר צרים ומלוכלכים ובמקומות רבים נראים אשפה ועיי שפך . מקומות אחדים גדושים בח...
אל הספר