ימיו רבי התנופה של הסולטאן א נאצר מוחמד ונציבו מדמשק תנכיז , נסתיימו עם מותו ב . 1341 בעשורים שלאחריהם , עד למפנה המאה ה , 15 לא התרחשו בירושלים שינויים מפליגים . עם זאת , הורחבו מפעלי הבנייה של א נאצר מוחמד , שעיצבו את ירושלים כעיר מקודשת , בניגוד לתפיסתו של תנכיז , שהתחשב גם בצורכי החולין של בני העיר , מרצם של הממונים והעשירים שביקשו לתרום לעיר הופנה , כבעבר , אל הר הבית וסביבותיו , הסולטאנים דלי המעש שמשלו אחרי א נאצר מוחמד , הוסיפו להר הבית צריח בשער השבטים ( בשנת , ( 1367 חידשו את דלתות העץ של מסגד אלאקצא ובנו מאזנים נוספים , הפעם באגף המערבי של המפלס העליון ( בשנת . ( 1376 מפקח המקדשים איבכ אלמצרי חידש ב 1352 את החזית של מסגד אלאקצא , בעוד הקאדי בהראן א דין אבן ג'מאעה ( 1388-1325 ) בנה את בימת הדרשן המכונה "בימת / 'הקיץ בחלק הדרומי של המפלס העליון של הר הבית . הבימה , הבנויה עתה באבן , היתה עשויה עץ ונעה על גלגלים , ממנה נישאו תפילות בעת עצירת גשמים ודרשות בחגים . שנים אלה ( עד סוף המאה ה ( 14 מתאפיינות גם בהגברת העניין המוסלמי הנרחב בעיר מאזורים החורגים מגבולות המדינה הממלוכ...
אל הספר