ההתפשטות המהירה של האסלאם נסתייעה בין השאר במלחמות הממושכות בין הממלכה הפרסית הסאסאנית לבין הממלכה הביזאנטית , שהחלישה את שתיהן ואיפשרה את נצחון האסלאם . המוסלמים מצאו בירושלים קהילה נוצרית מותשת , לא רק מן המצור המוסלמי , אלא גם מארבע עשרה שנות הכיבוש הפרסי שקדם לו . למרות מצבם הקשה היו הנוצרים לגורם חשוב בירושלים במשך כל התקופה . כניעתם למוסלמים מנעה את הרס קהילתם , והבטיחה עבורם את הבטחון הפיסי וחופש הדת . זאת ועוד , ההתיישבות המוסלמית בעיר היתה דלילה והנוצרים היוו את רב מניין אוכלוסיית העיר . הנוצרים במזרח היו מפולגים לכתות רבות , אך בירושלים שלטה ערב הכיבוש הכנסיה היוונית אורתודוכסית . בראשה עמד הפטריארך - תואר המעיד על חשיבותה של ירושלים בכנסיה הביזאנטית , שניתן לחמישה אנשי דת בלבד . הקשר בין הכנסיה היוונית בירושלים לבין ביזאנטיון היה הדוק במשך כל התקופה , והוא נשמר למרות הפער התרבותי בין המאמינים בארץ , שהושפעו מהתרבות הערבית , לבין ביזאנטיון . הפטריארכים המשיכו לעמוד בראש הכנסיה בירושלים , חוץ מאשר בתקופה הראשונה לאחר הכיבוש , שנמשכה כשישים שנה , ממותו של הפטריארך סופרוניוס , ש...
אל הספר