הפטריארכיה של ירושלים במאות החמישית והשישית

ההכרה שנתנה ועידת חלקדון למעמדה של בישופות ירושלים כפטריארכיה , חשפה את בישופי העיר למערכת של לחצים מצד השלטונות החילוניים . שאיפת קיסרי המזרח היתה להשכין שלום בכנסיה השסועה במחלוקות דת . הפשרות שהציעו התאולוגלבו של חצר הקיסר לא היו מקובלות על הניצים , אך על הפטריארכים המזרחיים הופעלו לחצים חמורים לאמצן , למען ישמשו דוגמא לצאן מרעיתם . מעמדה של בישופות ירושלים היה עדין במיוחד . את הישגיה במאבק על מנהיגות הכנסיה בארץ ישראל חבה במידה לא מועטה לתמיכתם של נזירי מדבר יהודה . קהילת נזירים זו היתה ערב רב הטרוגני מבחינה אתנית , שאנשיה היו מעוניינים בעוצמה הרגשית של חוויית ההתבודדות לצורך התייחדות עם האל , יותר משהיו מעוניינים בדקויות של מחלוקות בענייני דת . בשאלות אלו נטו לפשרות יותר מנזירי ירושלים . הנוסחה שעליה הכריעה ועידת חלקדון היתה בסיכומו של דבר מעין פשרה בין הנוסחאות שדנו בהם הנסטוריאנים מחד גיסא והמונופיסיטים מאידך גיסא . והנה נוסחה זו היא שזכתה בתמיכתו הנלהבת של אויתימיוס . כבר ציינו לעיל שהוא זה שהשכין שלום בין יובנאליס לאבדוקיה . לימים אף התברר , שתמיכתו ביובנאליס הביאה בסופו של דב...  אל הספר