מוסד בית הכנסת החל מתגבש רק בתקופה ההלניסטית כמסגרת קהילתית , כפי שהשם = ) בית התכנסות או בית העדה ) עצמו מעיד . הפעילות המגוונת המתועדת לגביו במאה הראשונה לסה"נ - תקופה בה אנו נתקלים בעדויות רבות על המוסד - התקיימה קודם לכן , בתקופת המקרא ועד לאמצע ימי בית שני , בשער העיר . עם ביטולו של שער העיר כמקום התכנסות מרכזי , עברו תפקידים אלו למסגרת חדשה שכונתה במהלך הדורות "בית . "כנסת יצירת בית הכנסת כמסגרת נפרדת היתה אחת ההתפתחויות המהפכניות ביותר בתולדות היהדות , שכן היתה זו תפיסה חדשה לחלוטין מבחינה דתית לגבי דרכי עבודת הבורא . הפעילות בבית הכנסת לא הצטמצמה לחוגי הכוהנים , וכלל העם לא הופנה לחצרות החיצוניות כמו במקדש . בית הכנסת היה פתוח לכל , והטקסים נערכו בו לעיני כל הקהל . גם צורת הפולחן נשתנתה בתכלית , ואת מקום הקורבנות תפסו הלימוד וקריאת התורה . בית הכנסת היה שונה מהמקדש מבחינה מהותית : לפי ספר דברים , מותר היה להקריב קורבנות רק במקדש אחד ויחיד , והכוונה להר הקודש בירושלים , ואילו את בית הכנסת ניתן היה לבנות בכל מקום - בערים גדולות וקטנות , בין חומות העיר ומחוצה להן , בגולה ובכל מקום...
אל הספר