בעיני הישוב העברי בארץ הצטייר גימאל פחה , מפקדה התורכי של החזית בימי מלחמת העולם הראשונה ומושלה הכללי הכל יכול של סוריה וארץ ישראל , כחיה צמאת דם או כמפלצת איומה . ואין הבדל אם בא הדבר מתוך '' נסיון של— "אישי ותיקים וקשישים שהכירו , או דימו להכיר , את ג'מאל או את עושי דברו וחזו מבשרם את תלאות המלחמה , על מצוקתה ורדיפותיה—או אם בא מתוך התרשמות בלתי אמצעית , המונה מסיפורים או ספרים של בני התקופה . רק על ידי ניפוי הנתונים , בדיקת העובדות , ניתוח התהליכים , התמצאות בגורמים ובמסיבות והשוואתם למקומות , ואישים , אחרים הנתונים בתנאי מלחמה , חוקיה ונהגיה , בחזית או בסמוך לה , נוכל להבין מי היה האיש , כיצד פעל , מה—ומי—הניע אותו להחליט ולעשות כך או כך . ורק אז נוכל להבין לפי איזה שיקולים ודחפים נהג , ומה היה עושה תחתיו מצביא אחר בעתות מלחמה בפינה אחרת של העולם , וכיצד היה מגיב מנהיג צבאי זה—או מישהו מחבריו התורכיים בפיקוד העליוןכשהיה נקלע למצב בו היו נתונים הצבא התורכי ומדינתו בימים ההם . נוסף למניעים צבאיים מלחמתיים טהורים—שלא תמיד יכלו אזרחים לעמוד עליהם ולהבינם , בייחוד יהודים , שלא היה להם ...
אל הספר