דן בהט מקובל לתארך את מפת מידבא למאה השישית . הפסיפס אינו יכול להיות קדום יותר , שכן במפה מופיעה כנסיית הניאה בירושלים , שנבנתה בידי הקיסר יוסטיניאנוס במחצית הראשונה של המאה השישית . תאריך הפסיפס ( והכנסיה ) נקבעו גם לפי כתובת שהיתה כביכול בחזית המבנה מימי הקיסר יוסטיניאנוס . הכתובת ( שנמצאה במרחק מה צפונה מכנסיית הפסיפס ) יוחסה לכנסיה אף שאין לה כל קשר ארכיאולוגי או ארכיטקטוני עם הבניין . החוקרים הסתפקו בנתונים אלו לתארוך הפסיפס . תאריך זה , שנתקבל ללא עוררין , אף התאים לתפיסה שרווחה בזמנו במחקר , שעם הכיבוש הערבי הקיץ הקץ על בניית הכנסיות בארץ ישראל . דומה שהיום , לאחר גלויה של רצפת הפסיפס בכנסיית סטפנוס באום א רסאס , שהוקמה במאה השמינית , 765 ) או 785 לסה"נ ) התארוך המקובל של מפת מידבא דורש בדיקה מחודשת . לדעת האב מ . פיצ'ירילו ניתן כיום להבחין על פי הטכניקה של יצירת הפסיפסים בין העבודות מהמאות השישית-שביעית לאלו של המאה השמינית ואילך . בהתאם לכך לדעתו - אין לאחר את הפסיפס של המפה למאה השמינית * . כדי לקבוע את תאריך המפה ראוי להסתייע במבנים המופיעים בה ולהתחקות אחר מהות המפה ותפקידה...
אל הספר