יורם צפריר ירושלים תופסת מקום מרכזי במפת מידבא . העיר מתוארת בצורה סגלגלה . גודלה היחסי מאפשר זיהוי של עצמים בודדים רבים , אך אין בכך די כדי לדייק בפרטים . תאורי הערים במפת מידבא הם יחידים במינם במידת הריאליה שלהם על רקע המגמה הכללית אשר שררה בתאורי ערים באמנות התקופה , שהיו כולם סטראוטיפיים . ובכל זאת , יש גם כאן מידה רבה של קונבנציה ומסורות אמנותיות . כך הדבר , למשל , בתאור העיר באליפסה ולא בצורתה הריאלית , תאור החומה ומגדליה , או תאור הכנסיות שכולן דומות . הדיון שלהלן מבוסס על מחקרים של תומסן , גיסלר , אבי יונה , מיליק ומקורות נוספים . יחודה של ירושלים נובע , בין היתר , מן העובדה שלא מעט מבנייניה החשובים המתוארים במפה נחפרו בחלקם , ועל כן ניתן לאשש את התאורים במפה במימצא ארכיאולוגי של ממש . בין המונומנטים שהתגלו לאחר שפרסם אבי יונה את מחקרו , ואשר יש להם הצעת זיהוי במפה , אפשר לציין את קטעי הקרדו ברובע היהודי , קטעי ריצוף ברחוב הגיא ורחוב דרך חיסורים , שער שכם והרחבה שמפנים לו , קטע רחוב היורד לכנסיית ציון , ובמיוחד כנסיית הניאה . המגבלות האוביקטיביות שעמדו בפני האמן מנעו ממנו להשיג...
אל הספר