פרק עשרים היהדות והתרבות החילונית

דיאלקטיקה היסטורית מערכת היחסים של היהדות עם התרבות הלא יהודית הסובבת אותה תמיד הייתה דיאלקטית . הדפוס נקבע בשלב מוקדם מתוך המתח בין המונותיאיזם המקראי לבין האלילות . מחד גיסא , העולם הפגאני היה העולם שהמונותיאיזם נולד לתוכו , העולם שבמובן זה המונותיאיזם השתייך לו . מאידך גיסא , זה היה העולם שנגדו המונותיאיזם לחם ; לכן הוא היה . "האויב" לבסוף , היה זה העולם שהמונותיאיזם סייע לעצב מחדש בכך שתרם לו מקרן השפע של רעיונותיו . ייחודי ככל שהיה רעיון המונותיאיזם המקראי , ועד כמה שקשה להסבירו במונחים של התפתחויות דתיות שקדמו לו , לכל הצורות שרעיון זה לבש בפועל כשהפך למציאות היסטורית - חוק , פולחן , מלוכה , נבואה וכן הלאה - היו תקדימים ברורים במזרח הקדמון . יתירה מזו , תלות זו היא יותר מאשר קליטת צורות בלבד . עצם האתוס המקראי , התחכום היחסי שלו ובייחוד המבנה המשפטי המפותח שלו ודאגתו לצדק חברתי - כולם נושאים חותם מסופוטמי ברור . אולם , על אף חובו של המקרא למסופוטמיה , המונותיאיזם אסר מלחמת חורמה על אותה הסביבה בדיוק , מלחמה שעיצבה את פני תרבות המערב . בתקופות מאוחרות יותר בתולדות עם ישראל , דיאלק...  אל הספר
מכון שלום הרטמן