מסכת 'פרקי אבות' היא מן האהודות והנפוצות שבמשניות , ושגורה היא בפיו של היהודי הן בגלל תוכן מאמרי המוסר שבה , והן בגלל הנוהג לקוראה וללמדה בשבתות שאחרי הפסח . בקרב מגורשי ספרד נפוץ הנוהג לקרוא את פרקי אבות בתפילת מוסף של השבתות שבין פסח לשבועות , פרק לשבוע , כהכנה לקראת חג השבועות , חג מתן תורה , ולשם תיקון המידות . קריאת המשניות ותרגומן ללאדינו שגור היה בקרב היהודים , ואין תימה , שרבו ההדפסות למשניות ולתרגומיהן . רובן התפרסמו בקונטרסים עצמאיים . מיעוטן סופחו לסידורים , לשיר השירים או למגילת רות . השוואת נוסחי התרגומים מוכיחה , שיש טיפוסים שונים של תרגומים . אין תרגומי המזרח , מאיזור האימפריה העותומנית לשעבר ( וינה , יוון , יוגוסלביה , טורקיה וישראל ) בתרגומי המערב ( איטליה , אמשטרדם ולונדון . ( אוצר המלים ושימושי לשון שונים מעידים על הבדלים מובהקים ביניהם . בחינה נוספת של התרגומים מאירה תופעה מעניינת אחרת : אין הקבלה מלאה בין נוסח המקור לבין נוסח התרגום . פעמים רבות נמצא , שהמשנה העברית גורסת נוסח אחד ואילו התרגום נוסח אחר . כאשר אין תיאום בין נוסח המקור לבין תרגומו ניתן להניח אחת משתי...
אל הספר