ניתוחו של השיח השלם ( discourse analysis ) והעיון בקשרים שבין המשפטים והפסקות וסוגיהם של הקשרים , היה ( ועדיין נשאר ) מעיסוקה המרכזי של תורת הסגנון , והוא אופייני לה . אולם בשנים האחרונות גובר והולך עניינם של הבלשנים וחוקרי הטקסט הספרותי , גם הם , ביחסים הלשוניים הנוצרים בין המשפטים ובין הפסקות , ובסימנים הלשוניים הקושרים את חלקי הטקסט כולו . יחסים אלה נקראים יחסי שיח , ( discourse references ) והם חשובים ביותר לקביעת מהותו של הטקסט . היחס המרכזי בין החלקים יכול להיקרא קישוריות , והכוונה לצורות ההתקשרות של היסודות הלשוניים בתוך הטקסט . בכל סוגי הטקסט באשר הם , ישנם יחסי שיח , ויש בהם יסודות מקשרים , אשר נקרא להם לצורך עיוננו הסגנוני קשרי קקסט . הקישוריות ( הלשונית ) בתוך הטקסט נקראת פעמים הרבה בספרות ומחוץ לספרות קוהיזיה , ( cohesion ) מונח מתחום הכימיה , המדבר על ההתלכדות של המולקולות , ותורגם במונח לכידות . אולם המונח 'לכידות' נשמר לעתים לסוג אחר של קישור , הנקרא קופטיות , ( coherence ) שהוא קישור של משמעויות , ולא תמיד יש לו סימן לשוני מיוחד . כדי שלא לערב מושגים , לא ננקוט כלל את ה...
אל הספר