ידידנו המנוח , ד"ר מנחם מורשת ז"ל . תרם רבות לחקר לשון חכמים , הן מן הצד הדקדוקי והן מן הצד המילונאי . ברצוני אפוא להקדיש לזכרו כמה הארות שנתחדשו לי — בעיקר תוך כדי עיון בכתבי ידות . יב . שוה = על אתר — ל"ח א' המשמעות , 'מיד' לשורש שו"י כבר נתגלתה בארמית הארץ ישראלית על ידי מורנו ורבנו הגר"ש ליברמן זצ"ל , ולאחר מכן , י' ידין ז"ל גילה משמעות זו באיגרת ארמית של בר כסבה . מורי פרופ' קוטשר ז"ל , העיר שנמצאת הוראה זו בתרגום . לבסוף מצא ח' ילון ז"ל את המשמעות הזאת בכמה מקראות , מדרשות ופיוטות , אולם יש להדגיש , באף לא דוגמה אחת בלשון התנאים . ברם , לענ"ד משמעות זו קיימת אף בלשון התנאים . הנה , בברייתא במסכת בבא בתרא , דף ח' ע"ב , שנו החכמים : קופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה נגבית בשנים שאין עושין שררה על הציבור פחות משנים ומתחלקת בשלשה כדיני ממונות תמחוי נגבית בשלשה ומתחלקת בשלשה שגבויה וחלוקתה שוים . המפרשים טרחו לפרש לשון 'שוים' כאן . רוב הראשונים נצמדים אל המשמעות הרגילה של שו"י ( דומים , זהים באופן כלשהו ) ומפרשים בהתאם אליה . כך למשל פירש בעל היד רמה ! מפני מה קופה נגבית בשנים ו...
אל הספר