בתחילת האלף הראשון לספירה , כלומר בתקופה הרומית , האקלים היה במיטבו . לקראת אמצע המאה השלישית לספירה חלה ירידה בכמויות הגשם ולאחר תקופה יבשה יחסית , שנמשכה כמה עשרות שנים , שוב חל שיפור משמעותי באקלים , והחל מהמאה הרביעית , כלומר במשך רוב התקופה הביזאנטית , ידע אזורנו סדרה של שנות שפע שנמשכו כמאתיים שנה . החל מסביבות 600 לספירה החל האזור לעבור תהליך הצחחה שהגיע לשיאו בסביבות 800 לספירה . במשך התקופה הזו ידע האזור מספר אסונות טבע קשים , לרבות סדרה של רעשי אדמה שבאמצע האלף הרסו ערים רבות . בתקופה זו של מחצית האלף התפרצה גם מגפת אבעבועות שחורות שהכתה קשות באוכלוסייה של האזור . קרוב לוודאי שככל שמכות הטבע היו קשות האימפריה עשויה הייתה להתאושש מהן , אלמלא ההצחחה הגדולה שהחלה במחצית השנייה של האלף להשפיע על ספר המדבר , והלכה והתפשטה וגרמה למשבר כלכלי חריף ברוב האימפריה הביזאנטית . את מכת החיסול הנחיתה פלישת השבטים הערביים שחרתו על דגלם את הסיסמא "דת מוחמד . "בסיף אמנם כלכלת אזור הים התיכון החזיקה מעמד במשך התקופה האומאית , אך עם התגברות ההצחחה הלך והתגבר המשבר הכלכלי עד שגרם לנטישת כל ערי ספ...
אל הספר