אזור הספר של הסהר הפורה , המשתרע בין המדבר לארץ הנושבת , היה משחר ההיסטוריה אזור המחיה של שבטי הנוודים רועים . זה אותו אזור בו כמות המשקעים , ברוב השנים , אינה מאפשרת חקלאות בעל , ואף מקורות המים האחרים , כגון נחלים ומעיינות קטנים , עלולים לאכזב בשנים יבשות יותר . אזור זה , בתקופות חמות ויבשות , פשט צפונה ומערבה ועמו השבטים הללו , ואילו בתקופות קרות ולחות אזורי הספר הפכו למתאימים להתיישבות קבועה הן של חקלאים מהאזורים המיושבים הצפופים והן של כמה משבטי המדבר שהפכו לתושבי קבע . כאשר האקלים חזר והתייבש ננטש האזור על ידי המתיישבים החקלאים ואילו הנוודים לשעבר חזרו למסורת אבותיהם . את תנועת המטוטלת האקלימית והיישובית הזו אפשר לראות במיוחד בתקופה שבין המאה ה 14 למאה העשירית לפנה"ס ( איור 1 . ( 'א השינוי לאקלים חם במאה ה 14 לפנה"ס , ההופך את האזור ליבש יותר , גורם לפלישה של הנוודים לתחומי האזורים המיושבים קבע . זאת ניתן ללמוד מהמכתבים של מלכי כנען למלך מצרים מהמאה ה 14 לפנה"ס שהתגלו בתל עמרנה ובהם תלונות על צרות שגורמים שבטים שאפשר לזהותם עם ה"הבירו" "עפירו" ( עברים (? שנזכרו לעיל ו / או שאס...
אל הספר