קיים מגוון של דעות ביחס לאמת ההיסטורית שמאחורי סיפורי המקרא על אודות יציאת מצרים , הנדודים של "בני , "ישראל וכיבושה של כנען . בקצה האחד עומדים הארכיאולוגים "המקראיים" שטוענים שיש לסיפורים האלה בסיס היסטורי . בצד השני עומדים אלו שפוסלים כל בסיס היסטורי וטוענים שסיפורים אלו נוצרו במחצית השנייה של האלף הראשון לפנה"ס , כאשר סופרים מממלכת יהודה שבו מהגלות בארם נהריים והרגישו צורך לייסד מחדש את זהותם הלאומית כיהודים ולתבוע מחדש בעלות על הארץ . חלק ממגוון הדעות ימצא הקורא בקובץ "הפולמוס על האמת ההיסטורית ' . "במקרא פרופ' אברהם מלמט , המשתתף בקובץ הנ"ל , מציע גישה המנוגדת לגישות הקיצוניות . לרעתו , סביר להניח "כי במסורת גלומים , וה בצר זה , יסודות היסטוריים עתיקים ומהימנים ויסודות מאוחרים ובלתי מהימנים , המכילים מספר רב של . "אנכרוניזמים דיון מעמיק ונרחב בנושא זה ימצא הקורא גם 2 בספרו של פרופ' מלמט וגם בספרה של פנינה גלפז פלר . גישה זו מקובלת בעיקר על דעתו של א . איסר שסבור שאכן המסורות המקראיות הן הד רחוק של אירועים היסטוריים שהועברו מדור לדור בתחילת הדרך בעל פה ולאחר מכן בכתב . לעורכים שערכו...
אל הספר