מסדרת נתוני האקלים ( איור 1 א ) מתברר שבמשך רוב האלף השלישי לפנה"ס שרר אקלים קר וגשום באזורנו . מחקריו של איסר ' מראים שהתקררות האקלים הורגשה בכל רחבי העולם . חופי האוקיינוסים והימים נסוגו , בגלל תפיסת מימיהם על ידי הקרחונים . כתוצאה מכך נסוגו גם חופי הים התיכון כפי שמעידים מחקרים ארכיאולוגיים תת ימיים שנערכו על ידי אבנר רבן ואהוד גלילי . האקלים הקר גרם לעלייה משמעותית בכמות של המשקעים במזרח הקרוב ולזרימה מוגברת של נהרות הפרת והחידקל . ניתוח הנתונים האקלימיים וההידרולוגיים מכל חלקי המזרח הקרוב מראה שהייתה זו התקופה עשירת המשקעים ביותר מכל התקופות מאז החלה התרבות החקלאית באזור זה , כלומר עשרת אלפים השנים האחרונות . גם באזורים הדרומיים יותר של המזרח התיכון אנו מוצאים עדויות לשינוי משמעותי במשטר ההידרולוגי . נחלי האכזב בארץ ישראל , כגון נחל לכיש , הפכו לנחלים בעלי זרימה רב שנתית . בו בזמן , ההרכב האיזוטופי של החמצן במשקעים של אגם הכינרת ובסטלגמיטים של מערות הגליל והרי יהודה נעשה קל יותר . שחזור כמות הגשם לתקופה הזו לפי יחסי האיזוטופים של החמצן בסטלגמיטים של מערת שורק מראה שהמשקעים במשך הת...
אל הספר