פרק ג "וישלחהו ה' אלהים מגן עדן לעבוד את האדמה" (בראשית ג': כ"ג) - מהתקופות הקדם־חקלאיות לסוף התקופה הנאוליתית סביב 4500 לפנה"ס

ייתכן שהסיפור המקראי על גן העדן , בו חיו אדם וחוה לפני החטא הקדמון של אכילה מפרי עץ הדעת , קשור לזיכרון עמום של התקופה הקדם חקלאית של אותן חברות שלימים יצרו את המסורת התרבותית השומרית בבלית . את השפעתה של מסורת תרבותית זו אנחנו מוצאים במקרא . מקור השם גן עדן הוא בשומרית , השפה של ארץ שומר שהייתה מורכבת מממלכות ערים שהשתרעו לאורך נהר הפרת מהמקום שנמצאת כיום העיר בגדאד ועד למפרץ הים הפרסי ( שחופיו הגיעו אז לתחילת השאט אל ערב . ( ( איור 2 ( 'א כל ממלכה עירונית כזו הייתה מוקפת בערי וכפרי לוויין ששכנו בין שדות "גן" ) בשומרית , איקלו באכדית ) פרדסים ומטעי תמרים שהיו מושקים באמצעות תעלות מים שנמשכו מהנהר . שטח הערבה הבלתי מעובד שבין השטחים המושקים שימש כשדה מרעה ונקרא בשומרית "אלין" , ( edin ) לכן שטחים טבעיים ובלתי מעובדים נקראו בשומרית . "גן אלין" בשדות אלו ניתן היה ללקט מפירות העצים והשיחים שגדלו פרא . יחד עם זאת יש לשער שבאזור השפך של הנהרות למפרץ הפרסי שררו תנאים דומים לאלו ששורדים כיום באזור הדלתה של השאט אל ערב , כלומר סבך צפוף של קנה סוף עם אוכלוסיית דייגים שחיה על איים . הנופים של הש...  אל הספר
כרמל