"אנחנו ה־12 שבעפר השוחות" קריאה בימי צקלג מקץ שלושה עשורים

הו , מיקי ! אתה כאןי אתה ילד יפה , מיקי . זרועותיך העירומות , זוך חלקת השכם / ... / אני אוהב אותך , מיקי , אל תמות אף פעם , אל תפחד , שנינו , אתה תסחב אותי אם אני , ואני , לא , אתה לא 1 ... ] אל תבכה , אני לא בוכה . אני רק , החזק את הראש , תן לי ללטף את הגב . ( ימי צקלג , כרך א / עמ' ( 525 יותר מכל דבר אחר , ימי צקלג הוא מונומנט למלחמת תש"ח . למקרא הסיפור הארוך הזה , בהתפתחותו המהירה , למן גירוש תושביו של כפר קטן בצפון הנגב ועד כדי מלחמה רצחנית לחיים או מוות , אין בו אלא זאת : הרצון לכתוב את האפוס המסכם של המלחמה ההיא . יש בו מחאה נגד המלחמה ויש בו קבלת דינה , ויש בו ראיה די מפוכחת של הסכסוך ( ראשית הסיפור של יזהר - בנישול ) ויש בו קבלת הדין של החלטות הפיקוד על הדרך להילחם ויש גם הודאה באי הבנתן המוחלטת של הפקודות , ויש בו אפילו טיפ טיפה מן ההדים להיסטוריה של המלחמה בנגב ( אם עוקבים , לשם כך , אחרי מה שנכתב בשנים האחרונות על המלחמה בגורת הנגב בדצמבר , ( ' 47 ויש בסיפור של יזהר תיאורי זוועה של מוות , של שפיכות דמים , של מוות בשריפה , של היסטריה בקרב , של פחד וזעם , ויש כאן אהבה קוסמית ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

יצחק לאור