בבואנו לקרוא במקרא , ובספרו הראשון בראשית , אנו , צנועי הקומה , כבר יודעים מה נאמר בהם כי אנו מתפנקים תחת צל ענקי–ההבנה המשרה עלינו ביטחון . אנו מניחים את מה שנאמר בתורה , יודעים שאלוהים ברא את העולם באופן מושלם בהיותו מושלם , שהזיק לבבל בגלל המגדל הנוסק לשמים , שבני האדם היו רעים והאלוהים הטוב ביקש לתקנם , שאברהם הגיע מאור כשדים האלילית של אביו , שאלוהים ניסה את אברהם וזה חווה חרדה לותרנית תהומית בהיתקלותו באלוהים האימתני והטרנסצנדנטי מתוך רצף ניסיונות שהעמיד את אברהם וכו' . 'וכו אך לעתים מתעוררת בתוך ביטחון–ההבנה תהייה האם אכן כך הדבר ? תהייה זו מתמזגת בתשוקה לחזור ולקרוא בעין שלנו , לנסח פשט , להקשיב באוזן שלנו , מילה מילה . וכל זאת יהיה אפשרי אולי מתוך היכרות עם דברי הפרשנים אך גם מתוך השמתם לרגע במצב המתנה , השהיה , להותיר לנו מקום מסוים , בלא יראת הפרשנות , כדי להוסיף הצעה לשדה הפרשנות העצום . בפרשות הבאות יוצג פירושנו לספר בראשית מסיפורי הבריאה ועד לסיפור עקדת יצחק . הצעתנו הפרשנית תטען לאפשרות של יחס רך אל האלוהים , שאינו יחס חרד או חרדי , וזאת כפי שהיהודי המכונה מסורתי חווה בר...
אל הספר