הדגשתי , בהצביעי על תרגומי לטריס ויל"ג מלועזית לעברית , את הטבעיות שבה נתנו לשירים טוניים סילאביים גרמניים , אנגליים ורוסיים נוסח עברי סילאבי , כביטוי לאותה תפיסה דיכוטומית , הרואה בעברית ובלועזית שתי מערכות לשוניות וספרותיות שונות , שלכל אחת מהן השיטה הפרוזודית הטבעית לה . תפיסה זו לא היתה , כאמור , מיוחדת ללטרים ויל"ג - ושותפים היו לה , למעשה , כל משוררי ההשכלה , ללא יוצא מן הכלל . ביטוי מעניין ומאלף לתפיסה דיכוטומית זו נוכל למצוא כבר בשיריהם של המשוררים העברים במרכז התרבותי הגרמני בראשית המאה ה , 19 ובראש וראשונה בשיריהם של שני עורכי "המאסף" האחרונים , שלום הכהן ( 1845-1771 ) ורפאל פירשטנטל ( 1855-1781 ) וחברם לעט דוד זמושץ , ( 1864-1789 ) כשדיכוטומיה זו באה אצלם לידי ביטוי לא באמצעות תרגומים מלועזית לעברית אלא להיפר , באמצעות תרגומים מעברית ללועזית ( גרמנית , ( ולא רק של שירי אחרים בלבד אלא גם , ובראש וראשונה , של שיריהם הם . בשנת 1807 מדפיס שלום הכהן את ספרו מטעי קדם על אדמת צפון , " הם שירים חדשים , המחוברים בלשון עברית ומתורגמים אשכנזי מאת שלום בר"י . "כהן כפי שמשתמע מהשער , הע...
אל הספר