יידיש בץ לינקה ובעי , ספניןלית ביניהם , מפעם לפעם אנגלית בץ מאני ולינקה , צרפתית עם אשתו של מאני , ואת הכל עוטפת העברית . מר מאני , 251 א . הבעיה הלשונית המאפיינת את מד מאני תוארה בידי א"ב יהושע , בראיון עם יעקב בסר : ( 1990 ) באופן פורמאלי מתקיימת כל שיחה בשפה אחרת . הראשונה בעברית , השנייה בגרמנית , השלישית באנגלית , הרביעית ביידיש , והחמישית בלדינו . אלא שאני צריך הייתי לתת מקבילה כפולה , לתת את ריחה של העברית כפי שהיתה , לפי השערתי , באותה תקופה ובאותו מילייה תרבותי . לדברי יהושע מוגדרים אם כן הנוסחים הלשוניים ששימשו אותו במר מאט על פי שלושה פארמטרים . האחד הוא תקופתי , והוא מגדיר את הנוסח שאמור להיות תואם את רוח השפה העברית כפי שהיתה אולי באותם ימים בהם התקיימה כל שיחה . השני הוא חברתי , והוא מגדיר את הנוסח שיהא תואם את רמות הלשון של '' אותו מילייה תרבותי" ש '' המשוחחים" השתייכו אליו . שני פארמטרים אלה קובעים את המקבילה העברית המתאימה לכל אחת מהשפות השונות שהמשוחחים דוברים בהן . הפארמטר השלישי , לשונות המקור , כביכול , קובע בבחירת הנוסחים העבריים שיהיו הולמים את רוחן של שפות אלו ....
אל הספר