הדרשות החשובות ביותר על ברכת יעקב לדן , מתייחסות לפסוק האחרון בברכה , זה המקשר בין ברכות יעקב לבניו , שבטי ישראל - דן וגד . אנו פוגשים שתי קבוצות של מדרשים חשובים על הסיפא של הפסוק “ לישועתך קיויתי “ ’ה ( בראשית מט יח . ( קבוצה אחת היא זו הקושרת את סופה של הברכה מבראשית לראש הפרשה בשופטים . כלומר : “ לישועתך קיויתי , “ ’ה נקשר אל : “ והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים” ( שופטים יג ה . ( במדרשים אלה , מתחברים הבטויים : “ לישועתך” עם “ והוא יחל להושיע” בדרשות מורכבות ובמלאכת אומנות בהן מעוצב שמשון כמושיע וגואל ישראל . קבוצה שנייה קושרת את סופו של הפסוק מן הברכה : “ לישועתך קיויתי , “ ’ה עם הפסוק שבא אחריו : “ גד גדוד יגודנו” ( בראשית מט יט . ( סגולת הישועה מועברת משבט דן אל שבט גד , תוך הבעת אכזבה מן התקוות אשר נתלו במושיע מדן . שתי הגישות , זו אף זו , קושרות את עניין הישועה והגאולה עם תקוות בנות זמנם של חכמים , ובדרך אומנותית “ מלבישות” אותן על שמשון המקראי : " הנשך עקבי סוס” ( בראשית מט יז ) - " קראו לשמשון וישחק לנו” ( שופטים טז כה . ( אמר ר’ לוי : כתיב : "ועל הגג כשלושת אלפים וגו’ ה...
אל הספר