פרק אחד עשר להנחת הבבלי שאין שבועה אם אין ההודאה מגוף הטענה

בבלי , שבועות , מ"ג א' תניא כוותיה דרבא כור תבואה לי בידך והלה אומר אין לד בידי פטור מנורה גדולה יש לי בידך אין לך בידי אלא מנורה קטנה פטור אזורה גדולה יש לי בידך אין לר בידי אלא אזורה קטנה פטור אבל אמר לו כור תבואה יש לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא לתך חייב מנורה בת עשר ליטרין יש לי בידך אין לך בידי אלא בת חמש ליטרין חייב כללו של דבר לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין ויודה לו בדבר שבמדה ... כללו של דבר לאתויי מאי לאו לאתויי בית זה מלא ומ"ש מנורה גדולה ומנורה קטנה מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אי הכי בת עשר ובת חמש נמי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אמר ר' שמואל בר רב יצחק הכא במנורה של חליות עסקינן דקא מודה ליה מינה אי הכי אזורה " נמי ניתני ולוקמי בדלייפי אלא דלייפי לא קתני הכא נמי בשל חליות לא קתני אלא אמר ר' אבא בר ממל שאני מנורה הואיל ויכול לגוררה ולהעמידה על חמש ליטרין 1 בכי"מ : "תבואה לי בידך אין לך בידי אלא קטניות . "פטור ובדק"ס אות ה' העיר ו " וכ"ה ישר מאד דומיא דמנורה גדולה וקטנה דמשום דמה שטענו לא הודה לו . "הוא ובכ"י פ' נוסף / "אלא...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן