פרק עשירי "אין נשבעין אלא על דבר שבמדה..."

משנה שבועות ו' ו' אין נשבעין אלא על דבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין כיצד בית מלא מסרתי לך וכיס מלא מסרתי לך והלה אומר איני יודע אלא מה שהנחת אתה נוטל פטור זר . אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב בבלי , שם , מ"ג א' אמר אביי לא שנו אלא דאמר ליה בית סתם אבל אמר ליד . בית זה מלא * ידיעה טענתיה א"ל רבא אי הכי אדתני סיפא זד . אומר עד הזיז וזה אומר עד החלון חייב ליפלוג וליתני בדידה במד . דברים אמורים בבית מלא אבל בית זה מלא חייב אלא אמר רבא לעולם אינו חייב עד שיטעננו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין ויודה לו בדבר שבמדה ושבמשקל ושבמנין תניא כותיה דרבא ... כללו של דבר לעולם אינו חייב עד שיטעננו ... ויודה לו בדבר שבמדה .. ושבמנין כללו של דבר לאתויי מאי לאו לאתויי בית זה מלא ' 1 ליתא בכי"מ . ועיין בדק"ס , אות לי . בכי"ק ובקטע מן הגניזה במקום "עד" » "על הזיז ... על 2 . "החלון בכי"פ : . "רבא" ובדק"ס , אות ר' : 'ש "צ"ל 3 . "רבה בכי"מ , תיבת "מלא" ליתא . ובדק"ס אות ר' ... " : 'ש ובכ"י ... 'פ ל"ש אלא דא"ל בית מלא אבל א"ל בית זה מלא חייב מ"ט דידיעה טענתיה . " ... ועיין הערה 16 להלן . 4 בכי"מ : "בבית סתם אבל 5 " ....  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן