בבלי בבא קמא ק"ו ב' — ק"ז ב' ואמר רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון אינו חייב עד שיכפור במקצת ויודה במקצת מאי טעמא דאמר קרא כי הוא זה וסליגא דר' חייא בר יוסף דאמר ר' חייא בר יוסף עירוב פרשיות כתוב כאן וכי כתיב כי הוא זח אמלוה הוא דכתיב ומאי שנא מלוה כדרבה דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו והאי בכולי בעי דנכפריה והאי דלא כפריה משום דאין אדם מעיז פניו ובכולי בעי דלודי ליה והאי דכפר ליה במקצת סבר אי מודינא ליה בכוליה תבע ליה בכוליה אישתמיט לי מיהא השתא אדהוו לי זוזי ופרענא הילכו רמא רחמנא שבועה עילויה כי היכי דלודי ליה בכוליה וגבי מלוה הוא דאיכא למימר הכי אבל גבי פקדון מעיז ומעיז תני רמי בר חמא ארבעה שומריו צריכין כפירה במקצת והודאה במקצת ואלו הן שומר חינם והשואל נושא שכר והשוכר אמר רבא מאי טעמא דרמי בר חמא שומר חינם בהדיא כתיב ביה כי הוא זה שומר שכר יליף נתינה נתינה משומר חינם שואל וכי ישאל 1 בכ"י אסקוריאל נוסף . . "בשבועה" ראה הערה 5 להלן . 2 בכי"פ במקום "אמלוה" איתא "אכולה" ווא"ו תלויה כין הלמ"ד לבין הה"א . ראה הערה 39 ל...
אל הספר