פרק רביעי המקור לשיעור הטענה

בבלי שבועות ל"ט ב' הטענה שתי כסף אמר רב כפירת טענה שתי כסף ושמואל אמר טענה עצמה שתי כסף אפילו לא כפר אלא בפרוטה ולא הודה אלא בפרוטה חייב אמר רבא דיקא מתניתין כותיה דרב וקראי כותיה דשמואל ריקא מתני' כותיה דרב דקתני ... וקראי כותיה דשמואל דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור מה כלים שנים אף כסף שנים מה כסף דבר חשוב אף כל דבר חשוב וקאמר רחמנא כי הוא זה ורב ההוא מיבעי ליה להודאה במקצת ושמואל כתיב הוא וכתיב זה דאי כפר במקצת ואודי במקצת חייב ורב חד להודאה במקצת הטענה וחד להודאה ממיז הטענה ושמואל לאו ממילא שמעת מינה דחסרה לה טענה אלא אמר לד רב כסף כי אתא מעיקרא לכפירה הוא דאתא דא"כ לכתוב רחמנא כי יתן איש אל רעהו כלים לשמור ואנא אמיגא מה כלים שנים אף כלי שנים כסף דכתב רחמנא למה לי אם אינו ענין לטענה תנהו ענין 1 גירסא זו היא לפי הגהתו של רש"י , ד"ה מה כסף . והגירסא ברוב הספרים , אותה מחק רש"י , היא : "אף כלים . " ... ובמקצת הספרים הגירסא : "מה כלים דבר חשוב אף כסף דבר . "חשוב ועייז להלן . 2 ועיין בדק"ס , אות , 'ד שבכמה דפוסים , "ושמואל" או י "ושמואל לאו" — ליתא , והגיהו כן עפ"י רש"י . ועי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן