בתלמוד העירו לעתים על מאמרים שנמסרו בגירסאות שונות , וכן על מאמרים שלא נמסרו בניסוחם המקורי , או כאלה שלא יוחסו למסגרת המקורית שבה הם נאמרו . אך גם במקומות שלא העירו עליהם , מרובים ביותר שינויי הגירסאות והנוסחאות כפי שעולה מעדויות הראשונים ומכתבי יד קדומים . הרי שלמרות ההקפדה הרבה של חכמינו ז"ל על דיוק המסירה , נמנעה מסירתם של כל המקורות בצורתם הראשונית וללא כל שינויים . תוך כדי תהליך המסירה חלו שינויים במקורות . יש והשינוי חל במקור עצמו ע"י תוספת שנוספה בוי , ויש שהמקור עצמו נשמר בנוסחו הראשוני , אבל קביעתו של המקור במסגרת שלא בה הוא נאמר , גרמה לשינוי במשמעותו . עובדה זו מציבה בפני המעיין במאמר תלמודי שאלה שהיא יסודית בכל 1 כגון < בבלי ביצה ל"ה בי , כתובות נ"ג . 'ב ובעיתבין נ"ג א' אגב המחלוקת לגבי הגירסא במשנה , מצויה סוגיא ארוכה על חשיבות ההקפדה על הלשון וענינים נוספים הקשורים בדיבור , ואכמ"ל . 2 "לאו בפרוש אתמר אלא מכללא , "אתמר ברכות ט' א' י "אלא אי אתמר הכי , "אתמר ברכות ט"ו ב' ; "איכא דמתני לה ארישא ואיכא דמתני לה , "אסיפא כתובות ל"ד ב' ; "חדא ועוד , 'קאמרי ברכות י"ד ב' ו "חסור...
אל הספר