המסקנות העולות מבירור בנושא "שבועת מודה במקצת בספרות התנאים , "והאמוראים ניתן לרכזן בעיקר מסביב לשתי בעיות : האחת , הדנה בשאלת היחס בין שבועת מודה במקצת לפרשת השומרים שבשמות כ"ב ו' ואילך והשניה , העוסקת במכלול השאלות של סוגי הטענה וההודאה המחייבים שבועה . אבל לפני שנעלה כאן את המסקנות עצמן , נדון בקצרה במושגים " שבועת התורה" ו"שבועת , "הדיינין הקשורים , לשבועת מודה במקצת . השבועות שבעלי הדין מתחייבין בהן בבית הדין , יש ובעל הדין נשבע ונוטל , ויש ובעל הדין נשבע ואינו משלם . שבועות התורה כולן מוטלות על ידי בית הדין על הנתבע שנשבע ואינו משלם . וכך מפורש במשנה , שבועות , ז' : 'א "כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמיו" . שבועת השומרים ושבועת מודה במקצת הן משבועות התורה . חיוב השבועה המוטל על השומרים נלמד מפרשת השומרים שבשמות כ"ב ו' ואילך : 1 שבועות אחרות המוזכרות במשנה , מוטלות או על התובע שנשבע ונוטל , או על הנתבע שנשבע ואינו משלם , כמפורש שם ! "ואלו נשבעין ונוטלין השכיר . " ... ושם , ז' ... " 1 הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה . " ... ושם : 'ח "ואלו נשבעין שלא בטענה השותפין . " ... לפרטי הע...
אל הספר