אל הצדיק רבי צבי הירש מזידיטשוב , זה כמה שנים שאני שרוי במחיצתך . ימים רבים ושעות אין קץ שאני משקיע עצמי בכתביך . כמדומני שאני יודע אותך היטב . ראשיתך כאיש חסיד , צעיר לימים , המקשיב לדיבור הצדיקים , ומתוכו נשמעים לו מילים וביטויים מספר הזוהר וכתבי האר " י . אך לא די לך בביטויי זוהר , וחפץ הינך להבין את המקור עצמו , ספר הזוהר על פי הקדמות האר " י . ועתה , כצדיק ולו עדה , אחרי שירדת לחקר הזוהר , וכל רז לא אניס ממך , מצאת עצמך בודד . הצדיקים הגדולים , ששמעת את שפת הזוהר מפיהם , רק שפתו הכירו , ואותו לא ידעו . ואתה , מרוחק מן הצדיקים שסביבותיך , וחבריך הם בני החבורה , רבי שמעון ורבי אלעזר , ורבי חזקיה ורבי יוסי ורב המנונא סבא , את שפתם אתה דובר , ולשונם על שפתיך . צער גדול נצטערת על מלבושיו של הזוהר בדפוסים החדשים , שלא ידעו את מוצאיו ומובאיו ושיבשו את לשונו . דווקא חיבור זה , שיש לדקדק בכל אחת מתיבותיו , רבים בו הקוצים והברקנים , סוגריים ממין זה וממין אחר , ונוסח אחר , ולא גרסינן , ומי יודע מה נאמר במתיבתא דרקיעא ומה שיבשו המדפיסים . ועל דרך העבודה . כל עיקרה של העמדת הגרסה לא נועדה אלא ...
אל הספר