הדיון העיוני הרחב ביותר של רצ”ה במסורתו של הבעש”ט מצוי בספר הדרושים בית ישראל , ועוסק ב”הכנעה - הבדלה - : ”המתקה “ כי נודע קבלתינו מן אדונינו ורבינו הבעש”ט זלל”ה בסוד הכנעה הבדלה המתקה , ובזה נכלל כל מעבדינו לבורא כל עלמין ברוך . ”הוא המקור ל”סוד הכנעה הבדלה המתקה” הוא במסורת שהעביר ר’ יעקב יוסף מפולנאה בשם הבעש”ט . דבריו של ר’ יעקב יוסף זוקקים עיון רב וניתנו להן מספר פרשנויות במסורת החסידית . אנו נתייחס בדברינו לפרשנות שנותן רצ”ה למושגים אלו . מן ההקשר של דבריו , נראה שרצ”ה רואה את עבודת ה”הכנעה-הבדלההמתקה” כחלק מהשגת הדבקות בשעת התפילה . מן הדיון שמפתח שם רצ”ה נראה כי הסדר המתודי של עבודת האדם הוא דווקא הבדלה-הכנעה-המתקה . את ההבדלה רצ”ה מפרש ברוח ספרי המוסר הקבליים כ”מלחמה גדולה לשבר תאוות הגופניות כמו אכילה שתיה , ”שינה שכתוצאה ממנה מגיע האדם לידי הכנעה . לאחר היטהרות פנימית זו יכול האדם להגיע לשלב ה”המתקה” שהיא הביטוי לדבקות , שאותה מתאר רצ”ה במילים נשגבות ומרשימות : 1 בית ישראל , לא ע”א . 2 תולדות יעקב יוסף , בסופו , “ דברים ששמעתי , ”ממורי אות יג . 3 על ההשפעה הרבה של ספרי המוסר...
אל הספר