כפי שהראינו , רצ”ה סבור שהמקובל החסיד צריך להתפלל על פי כוונות האר”י . הדבר מוכח מתוך אין-ספור הפעמים שבהם רצ”ה דן בכוונות התפילה הלוריאניות , חלקן מתוך ציטוט מן ה”סידור . ”שלי אין ספק שבקיאותו הרחבה של רצ”ה בפרקי הכוונות מתוך ספרות קבלת האר”י איפשרה לו לערוך את תפילתו היום-יומית כשהיא מלווה בהתכוונות הלוריאנית . אף אין סיבה שלא להניח כי ה”סידור שלי” שימש את רצ”ה לתפילתו היום-יומית , מה שמאפשר למתפלל לכוון ולו במקצת הכוונות גם בתפילה יום-יומית , ואולי אף בתפילתו עם הציבור . השאלה העומדת בפני רצ”ה היא האם וכיצד תפילה מכוונת יכולה להתיישב עם אידיאל הדבקות החסידית . שכן , כיצד יכול המתפלל המעסיק עצמו בכוונות מדויקות של יחודי אותיות ומילים , עיסוק הנראה טכני למדי , להגיע בו זמנית גם למודעות של ‘ דחילו ? ’ורחימו 146 ראו גם במכתבו של רצ”ה לר’ אברהם יהושע השל מאפטא , לעיל עמוד 147 . 87 בית ישראל , לא ע”ג-ע”ד . 148 “ ואעתיק לך בקיצור מסידור שלי של הרב הר”ש מרשקוב” ( עט”צ ח”א , לה ע”ג . ( רצ”ה איננו עוסק בשאלה זו במישרין , אך ניתן להסיק מתוך דיונים אחדים בפרשנות הזוהר מהי דרך התמודדותו עם הצורך...
אל הספר