אף שדרשות ‘ כלל ופרט’ מקורן בספרות ההלכה , הדיונים בנושאי כלל ופרט עברו טרנספורמציה גם לכתבי המקובלים , החסידות ועד למקובלים החדשים כראי”ה קוק . עיון ובחינת המשמעות שניתנה לכלל ולפרט , שילובה בתוך מערכת הדעות של הכותב והבנת משמעויותיה הרוחניות , מאפשרת הצצה מרתקת אל עולמו הרוחני של הפרשן . העיסוק בכלל ופרט הינו יסודי בעולמו הרוחני של רצ”ה . אחד ממאמרי הפרשנות החשובים והמפורטים ביותר בעט”צ דן במושגים אלו , שיש בהם לדעת רצ”ה תשתית בסיסית לעבודת החסיד המקובל . את חשיבות הנושא בעיניו מדגיש רצ”ה בדברי הסיכום : ופרשתי את השמלה לעיני החברים באורך ורוחב וקומה , ועומק ורום ותחת , וכולי האי ואולי להבין ולהשכיל , לחקור בהם , להושיב יוצר על מכונו , לדעת שרשי התורה הנדרשת בכלל ופרט , ברזא דזכור וברזא דשמור , יחוד קב”ה ושכינתיה ... דברי סיכום אלו , הבאים בסיומו של מאמר מפורט בענייני כלל ופרט , יפים הם כהקדמה לדיון בנושא חשוב זה . דומה כי אליבא דרצ”ה יש בעניין הכלל והפרט , משום הצבת התשתית הרעיונית המקשרת ומאחדת בין עולם המעשה ובין עולם הקבלה , ואולי אף בין ‘ יהדות ההלכה’ ובין ‘ יהדות . ’הקבלה
אל הספר