מפרשי הזוהר עמלו להסביר את האופן שבו הזוהר מצטט פסוקים מן המקרא . התופעה הבסיסית היא ציטוט של חלק מן הפסוק , למרות שהדרשה מתייחסת גם להמשכו , ובסגנונו של רצ”ה - “ ואין מדרך הזוהר להביא רק ראש הפסוק ולומר וגו . ”’ רצ”ה עובד עם עיקרון זה בשני כיוונים משלימים : 99 זוהר ח”א , קמה ע”א . 100 אולם , דווקא במקרה זה בגלל ריבוי הפירושים ללא הפרדת ד”א ביניהם , בסופו של דבר נוטה רצ”ה לפרש את כל המאמר כפירוש אחד ! ( עט”צ ח”א , עו ע”א-ע”ב 101 . ( עט”צ ח”א , כז ע”ג . א . כיוון שהזוהר מצטט רק את תחילת הפסוק , יש לבדוק אם אכן הדרשה נלמדת מן החלק הראשון המצוטט , או מן ההמשך , שאינו מצוטט . מקרים אלו , שבהם הדרשה עוסקת בחלקו השני של פסוק , צפויים יותר ללומד . אבל , רצ”ה מצביע על כך שפעמים , במפתיע , מצוטט דווקא חלקו השני של הפסוק , ועל מנת להבין את דרשת הזוהר יש לעיין דווקא בחלקו הראשון של הפסוק שלא צוטט . ב . במקרים שהזוהר מצטט את כל הפסוק , יש לשאול מדוע נעשה הדבר ומה הוא בא ללמדנו . הבעיות הקשות יותר מתייחסות לתופעות של ציטוט פסוקים בזוהר בשונה מהאופן שבו הם מופיעים במסורה . הרב דניאל פריש ליקט אוסף ה...
אל הספר