ז. ספירות, כלים ושבחים

חלק גדול מפרשנות הזוהר עסוקה בפענוח מאמריו באמצעות יצירת פירוש ‘ מילוני’ של המינוחים הזוהריים . רוצה לומר : מונחי הזוהר , או פסוקי המקרא כאשר הללו נקראים קריאה קבלית , מתפרשים כסמלים , אשר רומזים בדרכים רבות ומגוונות אל הספירות ושאר הישויות האלוהיות . הדבר נכון בין אם עיסוקינו בפרשנות זוהרית על דרך הפשט , אשר בדרך כלל מסתפקת בעשר הספירות , בין אם המדובר בפרשנות הלוריאנית המורכבת , שבמרכזה מיתוס הכולל פרטי פרטים של הסיפור האלוהי . כיוון שהזוהר דורש פסוקים רבים על דרך הקבלה , נוצר מצב שבו סמלים רבים מצביעים על אותה ספירה או על אותו מושג . בלשון המתימטית אנו מכנים זאת התאמה של ‘ רבים . ’ליחיד 64 רי”א גם כן מקבל את רעיון הפרשנות לפי שורש הנשמה , ובתנאי שנשארים במסגרת המושגית של הקבלה הלוריאנית : “ ובכל אלה … יכול כל אחד לפרש ולבאר כפי שורש נשמתו על פי הקדמת אמיתות ממרן האר”י” ( זוהר חי ח”ב , תה ע”א . ( 65 זר זהב על שולחן הטהור , סימן לד , סעיף קטן א . אין כאן מקום להאריך בתפיסתו ההלכתית של רי”א , שהיא בעלת עניין רב כשלעצמה . אך נציין שרי”א מגלה עצמאות ומקוריות יוצאת דופן בפסיקתו , מן הנימו...  אל הספר