בפתח הדיון בעקרונות הפרשניים של רצ”ה יש לחזור ולומר שרצ”ה הינו פרשן לוריאני של הזוהר . אמירה זו טומנת בחובה משמעויות אחדות . בראש ובראשונה , רצ”ה מחויב אולטימטיבית למודל הלוריאני כתיאור המוסמך והמוסכם של גוף הידע הקבלי . מכאן שלשיטתו הזוהר , כקורפוס הקלאסי של הקבלה , חייב להיות תואם לחלוטין את קבלת האר”י . לכך יש תוצאה דו-צדדית : מחד , ההנחה היא שהאר”י בנה את תורתו כנגזרת של הבנתו את הזוהר , ומנגד , אין הזוהר יכול להתפרש כדבעי אלא על פי קבלת האר”י . אולם , מאחר שאין בידינו פירושים של האר”י אלא על מקצת מאמרי הזוהר , מטרתו של פרשן לוריאני לזוהר הינה להקיש ולהסיק מפירושי האר”י הקיימים ולבנות מתוכם את הפירוש הכולל של הזוהר , כפי שהיה מפרשו האר”י . את פירושי האר”י לזוהר למד רצ”ה מתוך החיבור זוהר הרקיע , אותו הוא מצטט פעמים רבות כמקור לוריאני מוסמך . חשיבותו העיקרית של חיבור זה בהיותו ערוך על פי סדר מאמרי הזוהר , ובכך הרי הוא דוגמה לפירושו של האר”י עצמו לזוהר . נראה שהמאמץ של רבים מפרשני הזוהר הלוריאנים , ובתוכם רצ”ה , מכוון להשלים את הפערים שבזוהר הרקיע , על ידי בניית פירוש התואם לו ברוחו ו...
אל הספר