לאחר שהצגנו את שלושת מסלולי הנוסח , ניתן להבין את ההתייחסויות של רצ”ה לרש”ב ולמקדש מלך - הן בפירושו לזוהר , הן באיגרותיו . המקור הראשון לעניין זה הוא מכתב שמצטט מיכאל ברוור , ואשר נטען כי נשלח מר’ יעקב יצחק - ‘ החוזה מלובלין’ - אל רצ”ה . ממכתב זה משתמע שרצ”ה החזיק ברשותו והשתמש דווקא בדפוס המושפע מהגהות רש”ב . המכתב מתוארך לאלול תקמ”ו , ובו מספר ה’חוזה’ כי ספרי הזוהר שלו עלו באש בשרפה שפרצה בביתו , ועל כן הוא מבקש מרצ”ה שבבואו אליו לראש השנה “ יביא אלי ספרי הזוהר הקדוש דפוס אמשטרדם דווקא , כי אינני לומד מדפוס אחר , כאשר ידעתי שיש תחת ידו ב’ זאטץ’ [ עותקים . "[ ברוור איננו משוכנע באותנטיות של המכתב , שכן בשנת תקמ”ו היה רצ”ה עוד בשנות העשרים לחייו , אולם גם אם המכתב איננו אמיתי , יש בו להצביע על החשיבות שמייחס הכותב לדפוס אמשטרדם , ועל כך שלדעתו רצ”ה החזיק בידו שני עותקים של הזוהר מדפוס זה . היות והמכתב מתוארך לשנת תקמ”ו , נראה שהכוונה היא לדפוס אמשטרדם תקל”א , והדבר מצביע על הפופולריות שהיתה לרש”ב , לפירושו ולגרסאותיו באותה עת , כך שהחוזה אינו מוכן ללמוד מדפוס אחר . אין זה צריך להפתיענו...
אל הספר