רצ”ה לא כתב הקדמה לפירושו על ספר הזוהר , אולם ניתן לעמוד על כוונותיו בכתיבת הפירוש מתוך איגרת ששלח לזקן הצדיקים , ר’ אברהם יהושע השל מאפטא , העוסקת בכוונתו של רצ”ה להדפיס את כתבי האר”י עץ חיים ופרי עץ חיים . באיגרת זו מונה רצ”ה כמה סיבות עיקריות לעיסוקו בספר הזוהר ובספרי קבלת האר”י : 147 המוטיב של ספר כבעל יכולת לריפוי מופיע במקומות שונים במסורת החסידית . למשל : “ כשהיו באים אצל הסבא משפולי שיתפלל על החולה , היה מצוה להניח מתחת מראשותיו של החולה את הספר תולדות יעקב יוסף לשם סגולה” ( עגנון , ספר סופר וסיפור , עמ’ תי . ( מסורת אחרת טוענת כי עצם הדפסת ספריהם של צדיקים יש בהם משום סגולה להינצל ממגפה ( עגנון , ספר סופר וסיפור , עמ’ תלה . ( כמו כן , קיים מנהג עממי נפוץ להטמין את הספר נועם אלימלך למראשותיה של יולדת , כסגולה ללידה קלה . ראשיתו של המנהג התייחס דווקא לדפוס הראשון של הספר : “ יש צדיקים שהחזיקו שהספר נועם אלימלך דפוס הראשון תקמ”ח הוא מסוגל למקשה לילד” ( אהל אלימלך , סעיף רפט . ( אבל במשך הזמן ייחסו את סגולתו של הספר גם לשאר ההדפסות . ראו על כך לוין , עולם הילדות בסיפור החסידי , הע...
אל הספר