התמורה בתפיסת ייעודו של האדם , משמעותה פרשנות מחודשת לתפקידו ולתכלית בריאתו , הבנה שמעשי האדם הרוחניים והגשמיים כאחד , אין בהם בכדי לתקן ישירות מכוח ערכם אלא לעורר שחוק ושמחה . בפרקים הבאים נרחיב בהבהרת מרכזיות היראה בעבודת השעשוע וכן בהשלכות של תפיסת האין הייחודית של רבי דוב בער . בפרק מקדים זה נתאר את תפיסת המשיחיות של הבעש " ט , המשתף את האנושות כולה בתהליך התיקון ואינו תולה את התממשותה בפועלם של יחידי סגולה בלבד . גישה רוחנית חברתית זו מהווה מצע לחסידות בכלל ובפרט לתפיסתו של רבי דוב בער תלמידו , המוסיף על כך את הבנת המציאות מזווית מחויכת אירונית המשחררת מנוקשות ושיפוטיות , גישה המתעצבת בעקבות התבוננותו בדיוקנו של הבעש " ט רבו , המרחיב את מעגל השותפים בתהליך התיקון , ומאפשרת לרבי דוב בער להעמיד תלמידים היוצרים בעצמם מגוון דרכים , שתכלית המשחק הטמונה בהן מאחדת ביניהן . ערך הדיבור האנושי : גישתו המשיחית של הבעש " ט בבסיס תפיסתו של הבעש " ט מצוי רצונו לשתף את הציבור הרחב בתהליך התיקון . שותפות זו באה לידי ביטוי בסיפורים רבים , שהוא מצביע בהם להפתעת תלמידיו על ערך רוחני מופלג הטמון במעש...
אל הספר