ד. "כי רק בחרב למחצה נבין": אלגיה על כפר נטוש

בעצם הבחירה של יהודה עמיחי בתימת הכפר הנטוש אין חידוש . נושא זה העסיק סופרים ומשוררים רבים מאז מלחמת העצמאות . נורית גרץ רואה בסיפורו של ס . יזהר "חירבת חיזעה" מ 1949 נקודת מפנה בסיפורת הישראלית . בסיפור מתואר גירוש , שבו לוקח חלק גם המספר , של נשים וילדים מכפר ערבי : תהליך הגירוש , לגבי הגיבור המספר , אינו אלא בסיס להבנת תהליך התנערות החברה היהודית ישראלית מעולם הערכים שלה והפיכתם של ערכים אלה לנחלתה של החברה הערבית . [ ... ] למעשה סיפורה של הספרות הישראלית בשנות השישים הוא סיפור תוצאותיה של "חירבת חיזעה . " בכפר זה של יזהר התירו לוחמי השחרור את הקשרים עם העולמות המהותיים , הערכיים . הדור הבא עתיד להתחיל את סיפוריו בנקודה זו ( גרץ , . ( 77 : 1983 19 במקרא יש לביטוי "כיסוי הדם" שתי משמעויות : האחת מתקשרת לשחיטת בעלי חיים ולאכילת בשרם : "אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר" ( ויקרא יז , . ( 13 על פי ההלכה היהודית , לפני השחיטה מברך השוחט על השחיטה , ולאחריה הוא חייב בכיסוי הדם , פעולה המלווה בברכה אף היא . המשמעות השנייה — הסתרת רצח , כמו בבראשית לז , 26 ובאיוב טז ,...  אל הספר