יהודה עמיחי החל את דרכו , כאמור , כמשורר חייל במלחמת העצמאות , אך בינו ובין סופרים ומשוררים מדור תש"ח קיים הבדל מהותי בכל מה שקשור לעמדות כלפי המלחמה וכלפי אתוסים הקשורים בה . בעוד חיים גורי ( כיוצרים אחרים מבני דור תש"ח ) מבטא בשירתו את האמונות הקשורות לסכסוך היהודי ערבי , שרווחו ( ועדיין רווחות ) בשיח הציוני , כגון צדקת היעדים , דימוי עצמי חיובי של הצד היהודי , פטריוטיות , דה לגיטימציה של הערבים ועוד ( ברטל , , ( 1996 הרי ששירתו של עמיחי דוחה אמונות אלה מכל וכל : המלחמה וכל הכרוך בה נידונים תמיד לכף חובה , ולעולם לא לכף זכות : אנדרסון , כזכור , רואה בלאומיות תופעה תרבותית חדשה שנוצרה רק במאות האחרונות . הקהילייה התופשת עצמה כאומה היא קהילייה מדומיינת , כשתחושת השייכות והשותפות הלאומית היא פרי דמיונם של חבריה ( אנדרסון , . ( 40-36 : 1999 לא נמצא אצלו הזדהות עם מטרות המלחמה ולא דה לגיטימציה של האויב , לא ששון אלי קרב , לא התרפקות על ערכי הרעות ואחוות הלוחמים ולא טיפוח סמלי גבריות ( כגון מיתוס הצבר על כל סממניו החיצוניים , ( לא גלוריפיקציה של הנופלים ואף לא ביטחון ב'צדקת הדרך . ' בכל אל...
אל הספר