אחת הדרכים ללמוד על יחסו של אצ"ג אל הערבים היא להתבונן בדרכי האפיון שלהם בשיריו , כגון שמות תואר , כינויים , עיצובים פיגורטיביים , רמיזות אינטרטקסטואליות ותיאורים למיניהם . כפי שראינו , ב"נאום בן הדם / על ערב" הוא מצרף לבת ערב את שם התואר המשפיל "נקלה" ( גרינברג , ב : . ( 147 ב"כתב המכוה" מכונה הערבי "בן האמה : " ובן האמה אשר הגיתי לפי פגיוניו , / לא ישב בתוכך אז , הוא ירד מן ההר / ונשא בימינ 1 את חצי ו , \ הכבוי / לנחל 1 ' pea ומנחל קךרו ן למעברות הירדן ; / ובא לאחיו במואב והגיד רפה קול , / בכגון גרוני ממעןל ידוחח : / חי אלה , אחים , חשכה באל קןךס ... ( ספרהקטרוג והאמונה , גרינברג , , 1991 ג : . ( 69 דרכי האפיון הם כינוי , רמיזה לטקסט מקראי וחיקוי לגלגני : את כינוי הגנאי " בן האמה" הדביקה שרה לישמעאל , כשתבעה מאברהם לגרש את הגר , "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" ( בראשית כא , ( 11 ( אם כי בהמשך הדברים מהפך הטקסט המקראי את נימת הדברים כלפי ישמעאל , כשהוא שם בפי ה' אותו כינוי ממש , אולם דווקא כדי לבשר לאברהם שרצונה של שרה לא יתגשם : "וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא , " שם...
אל הספר