בסוף " חכמים " ג נפרדנו מרבי יהודה הנשיא שהותיר אחריו חברה יהודית מאורגנת ומפויסת עם השלטון הרומי . ימיו התאפיינו בשקט מדיני ובהתעצמות של מוסדות ההנהגה הרוחנית בישראל . עם מותו של רבי לא התחולל שינוי מדיני של ממש . יחלפו עוד יותר מעשר שנים עד שתתחיל תקופת האנרכיה של האימפריה והחברה היהודית תיאלץ להתמודד עם קשיים כלכליים וביטחוניים הולכים וגוברים . בשנים האחרונות של המאה השנייה ובראשית המאה השלישית השקיע השלטון הרומי מאמץ ניכר בארגון הארצות הכבושות ובניהול סדרי שלטון סביב ערים מרכזיות . מעמדו של הנשיא , הן בעיני השלטון הן בעיני העם , היה רם . עמדנו על כך שראו את רבי יהודה הנשיא כמלך היושב על כיסא דוד ואפילו דרשו לכבודו את הפסוק " רוח אפינו משיח ה . "' עמדתו של רבי היתה מושתתת על עוצמה כלכלית ועל מדיניות חוץ מהודקת כלפי האימפריה . אם נזכור את נקודת הפתיחה של היישוב היהודי לאחר גזרות אדריאנוס ( שנת ( 138 נשתאה אל מול עוצמת השגשוג והאחיזה האיתנה בארץ במהלך של פחות ממאה שנים . "אומה שנוצחה בקרב ידעה להאחז בקרקע , ללכד את שורותיה , ליצור לה מנגנון ארגוני חדש עם רשות מרכזית ורשויות מקומיות , ...
אל הספר