ככל הנראה , הפירוש הקבלי לתורה המוקדם ביותר שנכתב במארוקו הוא 629 צפנת פענח של רבי יהודה חלאווה , במאה הט " ז . בראשית המאה הי " ז , בשנת שע " ט , 1619 / נכתב פירוש מקיף ביותר , מנחה חדשה , מאת ר' יעקב 630 איפרגאן . איפרגאן עצמו מזכיר פעמים רבות מאוד את פירושו של דודו , ר' יהודה חנין , מנחת יהודה , אך זה , ככל הנראה , אבד . תלמידי רבי משה אלבז הקדישו מקום לטעמי המצוות . כך רבי יהודה חנין בספרו עץ חיים ; וכך במפוזר בתוך ספריהם של רבי יצחק הכהן , בעל גנת ביתן ( ראה עמ' 52 ואילך ) ושל ר' יעקב איפרגאן הנ " ל . מן המאה הי " ט ייזכר חיבור , שבכ " י בית המדרש לרבנים בניו יורק , 8339 חסר שער , אך לפי תוכנו הוא " שרשי המצוות " או " כללי המצוות , " והוא מכיל ס " א כללים . כדברי המחבר : " שיש למצות שרשים שונים לפי סדרי ההנהגה לפי סדרי הספירות והפרצופים ולפי התיקונים והגלגלים שנהיו ועתידים להיות בעולם " ( ח ע " א . ( מראשית המאה הי " ח ייזכרו שני הפירושים : קבוץ גליות ( פאס תשכ " ג , ( מאת ר' מאיר די אכילה , מחכמי צפרו , שהוא פירוש למאמרים ופסוקים , וכולל גם דברי קבלה . וכן הפירוש לתורה מאת רבי מנ...
אל הספר