כפי שראינו בפרק הקודם , חז"ל ראו במדרש כעין תחליף לנבואה , אמצעי חלופי לקשר עם השמים . בהעדר דברים שנמסרו ישירות מפי האל אל הנביא , שהעביר אותם לשאר בני האדם , לא נותר אלא לפרש , לדרוש את דברי התורה . האם , לפי הבנתו של לוינס , יש קשר בין פרשנות לנבואה ? ואם כן , מהו קשר זה ? תפיסתו של לוינס את האל היא תפיסה מופשטת . אלוהים אינו אישיות הפועלת בתוך העולם באופן דומה לדרך פעולתם של בני אדם . משום כך , סבור לוינם , סיפור מעמד הר סיני , שבו תורה ניתנה מאלוהים למשה באירוע ממשי , אשר בו נמסרה לו גם התורה שבעל פה , הסיפור הזה שבו האל יורד לראש הר ונותן לוחות - מהווה בעיה עבור האדם המודרני . כיצד כל זה עשוי להתאים לתפיסה מופשטת של אלוהות , אלוהות שהיא אינסוף ? אי אפשר להגיד על אלוהים מופשט שהוא ירד לראש הר , שהוא כתב על לוחות או נפגש עם משה . התשוקה אל הטרנסצנדנטי , אל מה שמעבר , אל מה שהוא אחר לחלוטין מן העצמי , היא אמנם מניע יסודי בחשיבה האנושית , בהווייתו של האדם ' . האדם מחפש קשר עם הטרנסצנדנטי , אך קשר עם האינסוף אינו יכול להיות דומה לשום קשר אחר , כי קיומו של האינסוף אינו דומה לקיומו של ש...
אל הספר