עוד בימי חז"ל התחילו חכמים לנסות להגדיר את דרכי המדרש , את השיטות ליצירת מדרשים . זוהי משימה בעייתית , בעיקר לאור החופש הפרשני של הדרשנים שיצרו לא מעט מדרשים החורגים מכל הגדרה וסדר . להלן אנסה לאפיין כמה הנחות העומדות ביסוד דרכי המדרש השונות , והדברים נוגעים למדרשי אגדה והלכה כאחד . 20 כך למשל פרשני הפשט בימי הביניים מעמידים את גישותיהם החדשניות בפרשנות התורה מול מדרשי חז"ל וביחס אליהם . בסוף הקדמתו לפירושו לתורה , כותב אבן עזרא : "הדרך החמישית , מוסד פירושי עליה אשית , והיא הישרה בעיני נכח פני ה' אשר ממנו לבד אירא , ולא אשא פנים בתורה , ואחפש היטב דקדוק כל מילה בכל מאודי , ואחר כך אפרשנה כפי אשר תשיג ידי ... ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה כי שבעים פנים לתורה , רק בתורות ובמשפטים ובחוקים , אם מצאנו שני טעמים לפסוקים , והטעם האחד כדברי המעתיקים שהיו כולם צדיקים , נשען על אמתם בלי ספק בידים חזקים . וחלילה חלילה מלהתערב עם הצדוקים . " וכן הרשב"ם המדגיש ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו ( בראשית א א ; שם לז ב , < בכל זאת , הוא כותב גם : "המדרש של חכמינו וחוקותיהם וקבלותיהם מפי החכמים הראשונים [ ש...
אל הספר