פרק ד: "הקול הנגדי": קולו של היחיד במקרא, כמתמודד עם נורמות מוסריות חברתיות בלתי ראויות

" על עקרונות המונעים את אתונה מל'הפך לספרטה" במאמר , שנכתב בספר הנושא את הכותרת : אי ציות ודמוקרטיה , מעורר שלמה אבינרי את השאלה , האם ניתן להציג כלל אוניברסלי מקיף , במשטרים דמוקרטיים בני ימינו , שלפיו יהיה מותר ואף חובה לכמה יחידים , בשמה של הדמוקרטיה ומכוחה , להפר את חוקי השלטון המייצג את הרוב . המחבר מנתח מספר דוגמאות ידועות מהיסטוריה הלא רחוקה , כמו זו של הסופר האמריקאי הנרי תורו , שבמסגרת מאבקו לשחרור העבדים בארצות הברית , נקט מדיניות של אי ציות אזרחי , בסרבו לשלם מיסים ; וכמו זו של מרטין לותר קינג , שהלך לכלא במסגרת מאבקו למימוש זכויות אזרח שוות בארצות הברית . אבינרי דחה דוגמאות אלה בטענו , כי הן מתייחסות למציאות שבה מרבית האזרחים תמכו במדיניות הראויה ( נגד עבדים ובעד זכויות אזרח שוות , ( אלא שהמבנה החוקתי הפדרלי בארצות הברית הוא כזה , שהמיעוט כפה דעתו בפועל על הרוב , ולכן דווקא תורו וקינג הם שביטאו , לגודל הפרדוקס , את עמדת הרוב במדינה , שלא היה יכול לבוא לידי ביטוי חוקתי . אבינרי מוצא דוגמה טובה יותר לחוק מקיף כזה מהניסיון הישראלי בפרשת כפר ק'אסם , ערב מלחמת סיני בשנת . 1956 כ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד